פסק-דין בתיק ת"א 605-07

מבוא:

א.         תובענה זו שבפני תחילתה בסדר דין מקוצר, במסגרתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לה את הסכום של 3,300,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ב.         התובעת חברה בע"מ משווקת, בין היתר, שמנים ודלק למוצריו (להלן: "המוצרים"), הן בעצמה והן באמצעות חברות או שותפויות קשורות מטעמה.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא חברה פרטית. בינה לבין התובעת התקיימו קשרים עסקיים, במסגרתם מכרה התובעת לנתבעת את מוצריה. הנתבעת שיווקה את המוצרים לצדדים שלישיים. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") עסק בשיווק המוצרים, תחילה כעוסק מורשה בשם "ש.נ. שיווק דלקים" ולאחר מכן באמצעות הנתבעת.

ג.          הנתבע והנתבעת 3 (רעייתו של הנתבע) חתמו על כתב ערבות אישית יחד ולחוד, לשם הבטחת קיום  כל התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת (נספח א' לכתב התביעה). הנתבעים 4 ו- 6 חתמו על שטר חוב מס' 02594 על סך של 600,000 ש"ח (להלן: "שטר החוב").

ד.         שטר החוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שהתווספו לו, עמד נכון למועד הגשת התביעה על סך של 3,356,983 ש"ח. מטעמי אגרה, העמידה התובעת את תביעתה על סך של 3,300,000 ש"ח למועד הגשתה. הנתבעים 1-3 ונתבעים 4- 6 הגישו בקשות נפרדות לרשות להגן.

ה.         בדיון שהתקיים ביום 11.10.07, בבקשות הרשות להגן הושגה הסכמה דיונית, לה ניתן תוקף של החלטה (להלן: "ההחלטה"). על פי ההסכמה, לנתבעים כולם תינתן רשות להתגונן, כך שטענת ההגנה המרכזית שתעמוד לדיון תתמקד בטענת הנתבעת כי פעלה כידה הארוכה של התובעת וכי פעולותיה מחייבות ומזכות את התובעת בלבד. בנוסף, הוסכם עוד, כי תתברר טענת הנתבעת האם נכרת בין הצדדים הסכם לסילוק החוב (כמפורט בתצהיר שתמך בבקשת רשות להגן) . עוד הובהר באותה החלטה, כי הנתבעים אינם טוענים באשר לגובה החוב כפי שמפורט באסמכתאות חשבונאיות.

עוד הוסכם כי תתברר טענת ההגנה של הנתבעים 4-6, ולפיה הם התכוונו לחתום על שטר חוב על סך של 6,000 ש"ח בלבד, בקשר עם עסקת רכישת מיכלית. עוד נקבע, כי באשר לעצם חתימת הנתבעים 4 ו- 6 על שטר החוב, מי מהם אשר יבקש לטעון, כי אינו חתום על שטר החוב, יצרף כתנאי להעלאת הטענה, חוות דעת מומחה המאשרת כי אין זו חתימתו.

נדגיש, כי הנתבע 5 בלבד הציג חוות דעת על פיה נטען כי הוא אינו חתום על שטר החוב, ובישיבת יום  4.12.10 התביעה נגדו נמחקה.

המחלוקת:

להלן אבחן את העדויות והראיות שהובאו לפניי מטעם הצדדים, על מנת להכריע במחלוקות, כפי הסכמת  הצדדים מיום 11.10.07.

השאלות הצריכות הכרעה הן אלה:

1.         האם הנתבעת פעלה כידה הארוכה של התובעת ופעולותיה מחייבות ומזכות את התובעת בלבד, או האם הנתבעת פעלה כעסק עצמאי כדי למקסם רווחיה, בלא כל תלות בתובעת?

2.         האם נכרת בין הצדדים הסכם לסילוק החוב, כמפורט בתצהיר הנתבע?

3.         האם הנתבעים 4 ו- 6 התכוונו לחתום על שטר חוב על סך של 6,000 ש"ח בלבד, הקשור לעסקת רכישת מיכלית?

פרשת התביעה:

א.         תחילה מסר עדותו מר קציר גרשון, אשר שימש כמנהל כספים של התובעת במחוז צפון, בין השנים 1997- 2001 (להלן: "גרשון"). עד זה חתם על תצהיר עדות ראשית ביום 22.01.08, על אודותיו נחקר.

במהלך חקירתו נשאל לנאמר בסעיף 7 לתצהירו שם ציין, כי לתובעת לא היה קשר ישיר עם מי אשר רכש דלקים מהנתבעת, ונטען בפניו כי התובעת ידעה היטב למי מיועד הדלק, כך השיב גרשון: "אם את מתכוונת לכך שהידיעה שלנו בזה שידענו לאן מובילים את הדלק ובאמת הופיע בתעודות משלוח שהלקוח של הסוכן הוא במסעדה או באל קיניה ושמו איקס או ווי, כי שם צריך לפרוק את הדלק אז ידענו. אבל אל (כך במקור), ניהלנו עם אותו לקוח קצה של החברה הנתבעת מו"מ, לא סיכמנו מחיר ולא הוצאנו חשבוניות... (עמ' 8 ש' 25- 28, עמ' 9 ש' 4- 5).

(ההדגשות לעיל ולהלן שלי- נ"מ).